1. Home
  2. Detail

@omfahdgjjo: ❤️الاخت حب ومتسع للرووح ...❤️اجمل واحن استقبال .❤️اختي ...عساني منحرم حنانگ ابد ي بعدهم كلهم ...❤️🦋✨

🇸🇦🇸🇦🥀🖤🇸🇦🇸🇦
🇸🇦🇸🇦🥀🖤🇸🇦🇸🇦
Open In TikTok:
Region: EG
Saturday 02 November 2024 09:53:23 GMT
49373
534
0
153

Music

Download

No Watermark .mp4 (0.51MB) No Watermark(HD) .mp4 (0.51MB) Watermark .mp4 (0.88MB) Music .mp3

Comments

There are no more comments for this video.
To see more videos from user @omfahdgjjo, please go to the Tikwm homepage.

Other Videos

Thank you, next💁🏻‍♀️
Thank you, next💁🏻‍♀️
90s vibe #dance #indie #bollywood #punjabi #vibess
90s vibe #dance #indie #bollywood #punjabi #vibess
♡-KANNAI VITTU- PATTIYAL @Sonicc #kannaivittu #pattiyal #djsoniccoffl #remix #sharpzcreation
♡-KANNAI VITTU- PATTIYAL @Sonicc #kannaivittu #pattiyal #djsoniccoffl #remix #sharpzcreation


😘😊#DIY #asmr #relax
😘😊#DIY #asmr #relax
כשהשנה החדשה נפתחת, החלטתי לפתוח גם אני ולשתף את המסע האישי שלי מהשנה שחלפה. זה לא ייעלם, זה יישאר חלק ממני לעד, אבל אולי אם אשחרר ואספר, זה יוכל להאיר אור לנשים אחרות. ❤️‍🩹 חוויתי חלום שמתגשם. שני פסים קטנים הפכו את העולם שלי לצבעוני יותר, מלא בתקווה ובשמחה. כל בחילה, כל בדיקה וכל תנועה קטנה בבטן- היו תזכורות מתוקות לכך שאני בדרך להפוך לאמא. כבר דמיינתי שמלות קטנות, חדר ורוד עם מובייל מסתובב, ואת הרגע שבו אחזיק אותה לראשונה בידיי. אבל במקום שיר ערש- קיבלתי שתיקה. בשלב מאוד מתקדם שבו כבר אי אפשר היה לבחור אחרת וכשהלב שלי כבר היה כולו נתון אליה, קיבלתי את הבשורה הקשה מכל, שאני עומדת לעבור לידה שקטה- הלידה הכי קשה וכואבת שאישה יכולה לעבור. שבוע שלם הייתי מאושפזת במחלקת יולדות, עם זירוזים ואפידורל, שומעת צעקות של אימהות שיולדות ובכי ראשון של חיים חדשים- כשאני יודעת שאני לא אזכה לזה. אמרו לי שהיא עלולה לצאת בחלקים. שאלו אם ארצה לראות אותה, וכשנודע לי שהיא יצאה בשלמותה- לא היה בי ספק שאני חייבת. נפרדתי ממנה בליטוף ובנשיקה. היא הייתה כל כך דומה לי… נשמה זכה שעזבה לפני שהספיקה לנשום. חזרתי הביתה בידיים ריקות, עם גוף כבד מקילוגרמים ולב כבד הרבה יותר. נפש מרוסקת, כאב שלא ניתן להסביר במילים. היו ימים ששאלתי “למה אני?”, והרגשתי שאיבדתי חלק מעצמי. היו לילות שלא מצאתי טעם לקום מהמיטה. ובתוך ההריסות- בחרתי לאסוף את השברים. בחרתי להזכיר לעצמי: אני כאן, וכל עוד אני חיה- יש בי כוח לקום, לנשום ולבחור בחיים. שם מצאתי את המפלט שלי- בספורט. בכל אימון, בכל דופק שהאיץ, בכל קילוגרם שירד- הרגשתי שאני מחזירה לעצמי שליטה. שהגוף שלי, שעבר את השבר הגדול ביותר, מסוגל להתרפא, להתחזק ולשוב ולהתרומם. שהלב שלי, למרות הכאב, לומד שוב לפעום עם אור חדש. היום אני עומדת זקופה. עדיין עם זיכרון כואב- אבל עם אמונה גדולה. הבנתי שהכל קורה לטובה. מה שנועד להישאר בחיי יישאר, ומה שלא- יילקח. למדתי לאהוב את עצמי מחדש. לחבק את האובדן, להוקיר את המסע, ולבחור בצמיחה ולא באבל. מתוך הכאב נולדתי כאישה חדשה- חזקה יותר, אמיצה יותר, ובעיקר אישה שבוחרת לראות את הטוב. ובנימה זו, אני מאחלת לכולנו שנה טובה. שנה של אמונה וצמיחה, של אור ושפע. שנזכור תמיד להבחין בטוב. ושכל החטופים ישובו במהרה הביתה. ושנהיה כולנו רק בשמחה. 🍎💓
כשהשנה החדשה נפתחת, החלטתי לפתוח גם אני ולשתף את המסע האישי שלי מהשנה שחלפה. זה לא ייעלם, זה יישאר חלק ממני לעד, אבל אולי אם אשחרר ואספר, זה יוכל להאיר אור לנשים אחרות. ❤️‍🩹 חוויתי חלום שמתגשם. שני פסים קטנים הפכו את העולם שלי לצבעוני יותר, מלא בתקווה ובשמחה. כל בחילה, כל בדיקה וכל תנועה קטנה בבטן- היו תזכורות מתוקות לכך שאני בדרך להפוך לאמא. כבר דמיינתי שמלות קטנות, חדר ורוד עם מובייל מסתובב, ואת הרגע שבו אחזיק אותה לראשונה בידיי. אבל במקום שיר ערש- קיבלתי שתיקה. בשלב מאוד מתקדם שבו כבר אי אפשר היה לבחור אחרת וכשהלב שלי כבר היה כולו נתון אליה, קיבלתי את הבשורה הקשה מכל, שאני עומדת לעבור לידה שקטה- הלידה הכי קשה וכואבת שאישה יכולה לעבור. שבוע שלם הייתי מאושפזת במחלקת יולדות, עם זירוזים ואפידורל, שומעת צעקות של אימהות שיולדות ובכי ראשון של חיים חדשים- כשאני יודעת שאני לא אזכה לזה. אמרו לי שהיא עלולה לצאת בחלקים. שאלו אם ארצה לראות אותה, וכשנודע לי שהיא יצאה בשלמותה- לא היה בי ספק שאני חייבת. נפרדתי ממנה בליטוף ובנשיקה. היא הייתה כל כך דומה לי… נשמה זכה שעזבה לפני שהספיקה לנשום. חזרתי הביתה בידיים ריקות, עם גוף כבד מקילוגרמים ולב כבד הרבה יותר. נפש מרוסקת, כאב שלא ניתן להסביר במילים. היו ימים ששאלתי “למה אני?”, והרגשתי שאיבדתי חלק מעצמי. היו לילות שלא מצאתי טעם לקום מהמיטה. ובתוך ההריסות- בחרתי לאסוף את השברים. בחרתי להזכיר לעצמי: אני כאן, וכל עוד אני חיה- יש בי כוח לקום, לנשום ולבחור בחיים. שם מצאתי את המפלט שלי- בספורט. בכל אימון, בכל דופק שהאיץ, בכל קילוגרם שירד- הרגשתי שאני מחזירה לעצמי שליטה. שהגוף שלי, שעבר את השבר הגדול ביותר, מסוגל להתרפא, להתחזק ולשוב ולהתרומם. שהלב שלי, למרות הכאב, לומד שוב לפעום עם אור חדש. היום אני עומדת זקופה. עדיין עם זיכרון כואב- אבל עם אמונה גדולה. הבנתי שהכל קורה לטובה. מה שנועד להישאר בחיי יישאר, ומה שלא- יילקח. למדתי לאהוב את עצמי מחדש. לחבק את האובדן, להוקיר את המסע, ולבחור בצמיחה ולא באבל. מתוך הכאב נולדתי כאישה חדשה- חזקה יותר, אמיצה יותר, ובעיקר אישה שבוחרת לראות את הטוב. ובנימה זו, אני מאחלת לכולנו שנה טובה. שנה של אמונה וצמיחה, של אור ושפע. שנזכור תמיד להבחין בטוב. ושכל החטופים ישובו במהרה הביתה. ושנהיה כולנו רק בשמחה. 🍎💓

About

Legal