@user8579661555785:

Kurnia
Kurnia
Open In TikTok:
Region: ID
Wednesday 28 May 2025 04:54:03 GMT
207
67
5
17

Music

Download

Comments

cancer8411
Firasat :
🤗🤗🤗
2025-05-28 08:24:43
1
To see more videos from user @user8579661555785, please go to the Tikwm homepage.

Other Videos

כל פעם שאני מנסה לכתוב את סיפור הלידה שלי אני לא מצליחה לסיים אותו מרוב דמעות, לא דמעות של עצב, דמעות של אושר, פלא הבריאה שאנחנו הנשים מביאות לעולם ואני מזכירה לעצמי שלא משנה מה הייתה הדרך גם אם קצת מאתגרת בדיוק כמו הכניסה שלי להריון מה שחשוב זאת התוצאה! והתוצאה הזאת ברוך השם שווה כל דבר שעברתי והייתי עוברת את זה עוד 10 פעמים🤍 09.05 - יום חמישי אני מסמסת לשחר הדולה שלי שהתחילו לי צירים כאלו שאני לא מכירה, לא מהסוג הזה שאני חווה כבר משבוע 31.. כמובן אני נכנסת לאמבטיה חמה, מקפצת על הכדור מתזמנת צירים, זה לא סדיר לא מדויק בא והולך ואני הולכת לישון 10.05 - יום שישי 10:00 בבוקר, ביקורת של שבוע 40 אני בדרך עם אמא שלי לאיכילוב עם צירים בשמיים בקושי מצליחה להגיע לכניסה, בודקים אותי מוניטור בשמיים, הכל הצירים סדירים בהחלט אבל אין תנאים ללידה מבחינת פתיחה! עושים סטריפינג ומשחררים אותי הביתה  בשעה 18:00 חוזרת שוב לאיכילוב עם חוסר יכולת כבר לתקשר עם העולם צירים שהופכים חזקים יותר אני בטוחה שזהו אני בפתיחה שמאפשרת לי לעלות לחדר לידה אני כבר מעל 24 שעות עם צירים, זהו זה קורה! שוב, אין תנאים ללידה הכל אותו דבר מבקשים ממני לסחוב עוד במקום סתם להתאשפז פה זה פוגע באוקסיטוצין שיכול לקדם אותי ללידה כשאני במקום שטוב לי להיות בו! 23:00 - הפעם אני בדרך לאיכילוב שכבר שחר הדולה שלי יצאה לביהח ואני עם אמא (מור בחתונה מתעדכן כל רגע מתי לצאת ביקשתי ממנו עד שאני לא עולה לחדר לידה לסיים עם החתונה של הזוג!)  זהו, אין עם מי לתקשר יותר אני מגיבה רק בצרחות של ציר ארוך כל 2 דק, אין תנאים ללידה אבל מעלים אותי למחלקת טרום לידה לקבלת זריקת טשטוש שאמורה להרגיע את הכאבים ולקדם אותי. עושים את זה, הבטיחו לי 6 שעות נטולות כאב מעכשיו ושאקום בטוח אהיה בתנאים של לידה, כמובן שחוץ מזה שזה טשטש אותי ברמות הצרחות לא הפסיקו להגיע, כל ציר הערתי את כל המחלקה. האחות בודקת אותי שוב אני בפתיחה 2 ורואה את המצב שלי ומעדכנת את החדרי לידה שחייב לעלות אותי לקבל פיטוצין ואפידורל - אני כבר מעל 30 שעות עם צירי לידה!  23:40 עולים לחדר לידה אני בקושי מתפקדת אני גם מטושטשת מהזריקה וגם כאובה מהצירים שלא נגמרים, האחיות מחפשות לי וריד כדי לחבר אותי לנוזלים (כמובן שלא מצאו כל הידים שלי חורים) ואז זה קרה הצליחו, המרדים הגיע, קיבלתי אפידורל אני נושמת בחזרה, הלידה באמת מתקדמת אבל הדופק של העובר מהרגע שנכנסו לחדר לידה היו לו האטות, כל החדר התמלא רופאים ומיילדות שכל שניה מישהו אחר בודק אותי ואותו, הפתיחה מתקדמת אני כבר בפתיחה 6, עולה לעמידת 6 עם אפידורל!! הכל כדי לקדם את הלידה הזאת אני אומרת להם אני יכולה לעשות מה שתרצו רק שהוא יצא בריא, ואז הגיעו מים מקוניאלים ואיתם ההחלטה של הרופא הבכיר שמכאן עפים לחדר ניתוח הילד הזה חייב לצאת בדקות הקרובות. אני מסתכלת עליו בעיניים מבוהלות והוא אומר לי ״תסמכי עלי, 10 דק מעכשיו את אמא״ ישר הסתכלתי על שחר הדולה שתאשר לי במבט שזה מה שצריך לעשות וכמובן הסכמנו ועפנו לחדר ניתוח  יום שבת 11.10 בשעה 05:00 בבוקר אני על שולחן הניתוחים מחברים אותי מנקים אותי, כל הזמן מדברים איתי להסביר לי מה עושים ואני כמובן מטושטשת לא מעניין אותי כלום חוץ מזה שהוא יצא בריא ושלם. 05:15 בדיוק, הלב שלי יצא לעולם בריא ושלם, הביאו לי אותו לשניה ליד הראש התנשקנו והתראנו שוב רק בצהרים אחרי שהוא ואני היינו בניטור מדדים, עברנו יומיים לא פשוטים כדי להביא חיים לעולם, הוא עבד קשה לא פחות ממני! 2.885 קילו של אור ואושר יצאו ממני ואני אשכרה אמא. 👶🏼🙏🏼
כל פעם שאני מנסה לכתוב את סיפור הלידה שלי אני לא מצליחה לסיים אותו מרוב דמעות, לא דמעות של עצב, דמעות של אושר, פלא הבריאה שאנחנו הנשים מביאות לעולם ואני מזכירה לעצמי שלא משנה מה הייתה הדרך גם אם קצת מאתגרת בדיוק כמו הכניסה שלי להריון מה שחשוב זאת התוצאה! והתוצאה הזאת ברוך השם שווה כל דבר שעברתי והייתי עוברת את זה עוד 10 פעמים🤍 09.05 - יום חמישי אני מסמסת לשחר הדולה שלי שהתחילו לי צירים כאלו שאני לא מכירה, לא מהסוג הזה שאני חווה כבר משבוע 31.. כמובן אני נכנסת לאמבטיה חמה, מקפצת על הכדור מתזמנת צירים, זה לא סדיר לא מדויק בא והולך ואני הולכת לישון 10.05 - יום שישי 10:00 בבוקר, ביקורת של שבוע 40 אני בדרך עם אמא שלי לאיכילוב עם צירים בשמיים בקושי מצליחה להגיע לכניסה, בודקים אותי מוניטור בשמיים, הכל הצירים סדירים בהחלט אבל אין תנאים ללידה מבחינת פתיחה! עושים סטריפינג ומשחררים אותי הביתה בשעה 18:00 חוזרת שוב לאיכילוב עם חוסר יכולת כבר לתקשר עם העולם צירים שהופכים חזקים יותר אני בטוחה שזהו אני בפתיחה שמאפשרת לי לעלות לחדר לידה אני כבר מעל 24 שעות עם צירים, זהו זה קורה! שוב, אין תנאים ללידה הכל אותו דבר מבקשים ממני לסחוב עוד במקום סתם להתאשפז פה זה פוגע באוקסיטוצין שיכול לקדם אותי ללידה כשאני במקום שטוב לי להיות בו! 23:00 - הפעם אני בדרך לאיכילוב שכבר שחר הדולה שלי יצאה לביהח ואני עם אמא (מור בחתונה מתעדכן כל רגע מתי לצאת ביקשתי ממנו עד שאני לא עולה לחדר לידה לסיים עם החתונה של הזוג!) זהו, אין עם מי לתקשר יותר אני מגיבה רק בצרחות של ציר ארוך כל 2 דק, אין תנאים ללידה אבל מעלים אותי למחלקת טרום לידה לקבלת זריקת טשטוש שאמורה להרגיע את הכאבים ולקדם אותי. עושים את זה, הבטיחו לי 6 שעות נטולות כאב מעכשיו ושאקום בטוח אהיה בתנאים של לידה, כמובן שחוץ מזה שזה טשטש אותי ברמות הצרחות לא הפסיקו להגיע, כל ציר הערתי את כל המחלקה. האחות בודקת אותי שוב אני בפתיחה 2 ורואה את המצב שלי ומעדכנת את החדרי לידה שחייב לעלות אותי לקבל פיטוצין ואפידורל - אני כבר מעל 30 שעות עם צירי לידה! 23:40 עולים לחדר לידה אני בקושי מתפקדת אני גם מטושטשת מהזריקה וגם כאובה מהצירים שלא נגמרים, האחיות מחפשות לי וריד כדי לחבר אותי לנוזלים (כמובן שלא מצאו כל הידים שלי חורים) ואז זה קרה הצליחו, המרדים הגיע, קיבלתי אפידורל אני נושמת בחזרה, הלידה באמת מתקדמת אבל הדופק של העובר מהרגע שנכנסו לחדר לידה היו לו האטות, כל החדר התמלא רופאים ומיילדות שכל שניה מישהו אחר בודק אותי ואותו, הפתיחה מתקדמת אני כבר בפתיחה 6, עולה לעמידת 6 עם אפידורל!! הכל כדי לקדם את הלידה הזאת אני אומרת להם אני יכולה לעשות מה שתרצו רק שהוא יצא בריא, ואז הגיעו מים מקוניאלים ואיתם ההחלטה של הרופא הבכיר שמכאן עפים לחדר ניתוח הילד הזה חייב לצאת בדקות הקרובות. אני מסתכלת עליו בעיניים מבוהלות והוא אומר לי ״תסמכי עלי, 10 דק מעכשיו את אמא״ ישר הסתכלתי על שחר הדולה שתאשר לי במבט שזה מה שצריך לעשות וכמובן הסכמנו ועפנו לחדר ניתוח יום שבת 11.10 בשעה 05:00 בבוקר אני על שולחן הניתוחים מחברים אותי מנקים אותי, כל הזמן מדברים איתי להסביר לי מה עושים ואני כמובן מטושטשת לא מעניין אותי כלום חוץ מזה שהוא יצא בריא ושלם. 05:15 בדיוק, הלב שלי יצא לעולם בריא ושלם, הביאו לי אותו לשניה ליד הראש התנשקנו והתראנו שוב רק בצהרים אחרי שהוא ואני היינו בניטור מדדים, עברנו יומיים לא פשוטים כדי להביא חיים לעולם, הוא עבד קשה לא פחות ממני! 2.885 קילו של אור ואושר יצאו ממני ואני אשכרה אמא. 👶🏼🙏🏼

About