@israelihistory: מראיין: מה הפחדים הכי גדולים שלך? ביבי: לא אישיים. מראיין: מה זאת אומרת "לא אישיים"? ביבי: תשמע, אנחנו חיים במדינה כזאת, שמעבר לחרדות האישיות שיש לכל אחד — מישהו צריך לחשוב על עתיד המדינה. מראיין: זה כן קצת דיגיטלי. ביבי: לא, זה לא דיגיטלי. מראיין: כי כל אדם פוחד קודם כל על מה שקרוב לו, מה שיקר לו, ועל עצמו. רק אחרי זה — על דברים מדיניים, על המדינה. לא? ביבי: המדינה הזאת יקרה לי, והמשפחה שלי יקרה לי, והילדים שלי יקרים לי. ואני הייתי רוצה להבטיח — וגם אתה היית רוצה — שיש עתיד למדינה. זו המדינה היחידה שאני מכיר שאנשים באמת חושבים, או לפחות אני חושב, על עתיד המדינה. מה יקרה במדינה? זה לא איזה דבר אבסטרקטי, אתה יודע — לא רק "אני חושש למשכורת שלי" או "לקריירה שלי". אנשים באמת חושבים על המדינה. אתה לא צריך להיות פוליטיקאי בשביל זה. אני חושב עליה.