🧪 לדעת לקרוא מחקר – זה הרבה יותר מלדעת אנגלית. היום כל אחד “מביא מחקרים”. אבל לדעת לצטט מחקר – זה לא כמו להבין אותו. כי מדע אמיתי לא בוחר רק את מה שנוח. הוא בודק גם את מה שמפריך. גם את מה שלא נעים. גם את מה שלא מסתדר עם האג’נדה. ואז בא הסרטון הזה: “שתית קולה זירו בהריון? הסיכון של הבן שלך לאוטיזם עולה פי 3.” נשמע דרמטי? מעולה. זה בדיוק מה שהוא רצה שתחשבו. אבל זה לא מדע. זה עיוות. אז הנה מה שבאמת קרה במחקר הזה: 👶 לקחו אימהות לילדים עם אוטיזם, ושאלו אותן – שנים אחרי הלידה – מה את זוכרת ששתית בהריון ובהנקה? בלי בדיקות שתן. בלי בדיקות דם. בלי ניתוח תזונתי. בלי מדידה ביולוגית כלשהי. רק שאלה אחת: “שתית דיאט קולה?” 📊 ואז בדקו “קשר”: ובקרב הבנים בלבד – מי ששתתה דיאט קולה כל יום – דיווחה על ילד עם אוטיזם בשכיחות גבוהה פי 3. אבל רגע… • זה מדגם קטן • יחס סיכויים גבולי (1.02–9.7) • בלי בקרה על סוכרת, סטרס, BMI, עישון, תרופות או תזונה • רק הערכה מהזיכרון • רק קשר סטטיסטי – בלי שום סיבתיות ולמרות כל זה? מישהו בא ואומר לך ש”זה מוכיח שאספרטיים גורם לאוטיזם.” 📉 ומה שיטת המחקר בכלל? ‏Case-Control – אחת הצורות הכי חלשות שקיימות. וזה לא שאני אומר את זה – החוקרים עצמם כותבים: ❗ “זה מחקר ראשוני עם מגבלות רבות.” ❗ “לא ניתן להסיק ממנו סיבתיות.” ❗ “יש צורך במחקרים מבוקרים עם מדידות ביולוגיות.” 👀 ומה עם הביקורת המקצועית על המחקר? הוא לא יספר לכם עליה, אבל אני כן: • אין מנגנון ביולוגי סביר • הנתונים חלשים סטטיסטית • התוצאה לא ניתנת לשחזור • והחוקרים עצמם מזהירים לא לבנות על זה שום המלצה אז כן – כשהוא אומר “הבחירה בידיים שלכם” – תבחרו נכון. תבחרו לדעת מה באמת היה במחקר. ⛔ וזה בדיוק ההבדל בין מדע טוב למדע רע: • מדע טוב בודק מה אמיתי – גם אם זה לא פופולרי • מדע רע בוחר רק מה שתומך בו – גם אם זה שקר • מדע טוב מציג גם את הספקות. • מדע רע מציג רק את מה שהוא רוצה שתראו. 📌 שמרו את הפוסט הזה – לא כי “יש לכם תינוק בדרך” אלא כי יום אחד מישהו יזרוק עליכם “מחקר” – ואתם תדעו לקרוא אותו באמת. 🗨️ תגיבו לי בתגובות: מה בעיניכם ההבדל הכי חשוב בין מדע טוב למדע רע? #קולה_זירו #אספרטיים #אוטיזם #מחקר_מדעי #מדע_ולא_פחד - @benmoshemedicine